ENG
מכביסט
נגישות
דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4)
1.jpg)
2
3
7
8
9.jpg)
10
11
12
13
14
15
18
19
20
31
45
50
55
עודד
נועם
גיא
עדי
עמית
.jpg)
קלאודיו קולדבלה, הג'נרל מנג'ר החדש של מועדון הכדורסל מכבי תל אביב, כבר הספיק לעשות צעדים ראשונים במשרדי המועדון. הושבנו את שחקן העבר האיטלקי לראיון קצר שבו סיפר על עצמו ושיתף בשאיפות והחזון שלו כמי שיעמוד בראש המערכת המקצועית בצהוב-כחול. את הראיון הוא פתח במיקס של איטלקית ועברית: "צ'או, שלום".
אמרת שלום, אז האם אתה כבר מכיר עוד כמה מילים בעברית?
"רק כמה מילים למרבה הצער, אבל אני מעוניין ללמוד עוד. איזה? 'בוקר טוב', 'תודה'. אלה המילים שאני מכיר, אבל שוב, אני מבטיח שאלמד עוד מילים".
ספר לנו קצת על קלאודיו קולדבלה.
"אני בר מזל להגיד שאני בעולם הכדורסל מאז שאני ילד, ושהחלום שלי הוגשם. הפכתי לשחקן כדורסל, זו הייתה ברכה לעשות את זה ולהפוך את זה לקריירה. נסעתי ברחבי העולם ממקום למקום. הקריירה שלי התחילה ממקום קטן בצפון איטליה ליד טרוויזו, קסטלפרנקו ונטו. זכיתי לשחק בקבוצות הטובות באיטליה, כמו וירטוס בולוניה ובסוף הקריירה בארמני מילאנו כקפטן. בין לבין הייתי שש שנים ביוון, באא"ק ובפאוק. הייתי כמובן גם בנבחרת הלאומית והרבה פעמים הגעתי לישראל כדי לשחק נגד מכבי ונגד נבחרת ישראל. אז יש לי כאן הרבה חברים וסוף סוף אני פה במכבי, זה משהו שאני מאוד שמח ומרוצה לגביו".
שיחקת בעבר ביד אליהו מול שחקנים כמו דורון ג'מצ'י ועודד קטש. מה אתה זוכר מההיכל ההיסטורי שלנו?
"מדהים. זה אחד מהאולמות ההיסטוריים, לא רק באירופה, אלא בעולם. אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי לפה בסוף שנות ה-80, תחילת ה-90, עם וירטוס בולוניה. בדרך כלל, לעומת בולוניה, מזג האוויר פה היה תמיד הרבה יותר טוב. האהבה של האוהדים, התמיכה, הדחיפה שהקבוצה הביתית מקבלת. דורון ועודד היו שחקנים מדהימים, זו היה קשה מאוד לשמור עליהם. אבל תמיד הייתה לי תחושה מיוחדת במקום הקסום שהוא האולם הזה".
כשחקן היית קשוח מאוד, במיוחד בהגנה. מה החזון שלך כמנהל מקצועי?
"מחויבות - למצוא שחקנים... לא רק שחקנים, אלה אנשים שיש ביניהם חיבור, שמתגבשים יחד ומנסים לעשות דברים יחד, מנסים להיות מחוברים. זה אחד הדברים שאני יותר מעריך בעבודה הזו. יש מעין כימיה שאתה בונה ביחד עם החברים לקבוצה, עם הצוות. זה משהו שאני מנסה להביא מהימים שלי כשחקן ולהמשיך עם זה עכשיו. אני חושב שאין דבר טוב יותר מאשר לחלוק את זה עם השחקנים שאתה איתם כל השנה".
מה ההבדל בין הכדורסל האירופאי של שנות ה-80 וה-90 לבין הכדורסל של היום?
"יש הבדל ענק, הרבה דברים השתנו. עולם הכדורסל ולא רק הכדורסל עצמו משתנה כל הזמן, אז אנחנו צריכים להיות מעודכנים בהרבה דברים. הפיזיות, האתלטיות - זה שונה לגמרי. לפעמים אני מרגיש נבוך כשאני רואה משחקים מהתקופה שלי. אולי זה היה יותר משחק מוחות אז. אבל החבר'ה האלה היום הם מדהימים. האופן שבו הם מתפקדים ומשחקים, זה כדורסל ברמה הגבוהה ביותר. העבודה שלנו היא להישאר מעודכנים, לנסות להבין מה משתנה, מה חדש בעולם הכדורסל. אבל לזכור את הדבר החשוב ביותר - בסופו של דבר אתה לא מנצח לבד, אתה צריך את התמיכה של כולם. זה ספורט קבוצתי, וכשאני אומר קבוצה אני מתכוון לכל קהילת המועדון".
לקראת סיום, מה המסר הראשון שלך לאוהדים?
"באופן אישי אני מרגיש אחריות עצומה ללבוש את הגופיה ההיסטורית הזו, מכיוון שגם אני לובש אותה למרות שתודה לאל אני כבר לא עולה למגרש. אני נכנס למשפחה הזו בענווה ובריכוז מלא לגבי הדברים שאני יכול לתרום, במטרה להביא את המיטב שלי בהכל. זה מה שאני יכול להבטיח - לעבוד קשה. וכמובן להיות חלק מהמועדון ולדאוג לו ככל שאוכל. אני מרגיש אחריות גדולה להיות כאן בתפקיד שניתן לי, ואעשה הכל כדי לתת את המענה הנכון למי שהעניק לי את האחריות הזו".
אמרת שלום, אז האם אתה כבר מכיר עוד כמה מילים בעברית?
"רק כמה מילים למרבה הצער, אבל אני מעוניין ללמוד עוד. איזה? 'בוקר טוב', 'תודה'. אלה המילים שאני מכיר, אבל שוב, אני מבטיח שאלמד עוד מילים".
ספר לנו קצת על קלאודיו קולדבלה.
"אני בר מזל להגיד שאני בעולם הכדורסל מאז שאני ילד, ושהחלום שלי הוגשם. הפכתי לשחקן כדורסל, זו הייתה ברכה לעשות את זה ולהפוך את זה לקריירה. נסעתי ברחבי העולם ממקום למקום. הקריירה שלי התחילה ממקום קטן בצפון איטליה ליד טרוויזו, קסטלפרנקו ונטו. זכיתי לשחק בקבוצות הטובות באיטליה, כמו וירטוס בולוניה ובסוף הקריירה בארמני מילאנו כקפטן. בין לבין הייתי שש שנים ביוון, באא"ק ובפאוק. הייתי כמובן גם בנבחרת הלאומית והרבה פעמים הגעתי לישראל כדי לשחק נגד מכבי ונגד נבחרת ישראל. אז יש לי כאן הרבה חברים וסוף סוף אני פה במכבי, זה משהו שאני מאוד שמח ומרוצה לגביו".
שיחקת בעבר ביד אליהו מול שחקנים כמו דורון ג'מצ'י ועודד קטש. מה אתה זוכר מההיכל ההיסטורי שלנו?
"מדהים. זה אחד מהאולמות ההיסטוריים, לא רק באירופה, אלא בעולם. אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי לפה בסוף שנות ה-80, תחילת ה-90, עם וירטוס בולוניה. בדרך כלל, לעומת בולוניה, מזג האוויר פה היה תמיד הרבה יותר טוב. האהבה של האוהדים, התמיכה, הדחיפה שהקבוצה הביתית מקבלת. דורון ועודד היו שחקנים מדהימים, זו היה קשה מאוד לשמור עליהם. אבל תמיד הייתה לי תחושה מיוחדת במקום הקסום שהוא האולם הזה".
כשחקן היית קשוח מאוד, במיוחד בהגנה. מה החזון שלך כמנהל מקצועי?
"מחויבות - למצוא שחקנים... לא רק שחקנים, אלה אנשים שיש ביניהם חיבור, שמתגבשים יחד ומנסים לעשות דברים יחד, מנסים להיות מחוברים. זה אחד הדברים שאני יותר מעריך בעבודה הזו. יש מעין כימיה שאתה בונה ביחד עם החברים לקבוצה, עם הצוות. זה משהו שאני מנסה להביא מהימים שלי כשחקן ולהמשיך עם זה עכשיו. אני חושב שאין דבר טוב יותר מאשר לחלוק את זה עם השחקנים שאתה איתם כל השנה".
מה ההבדל בין הכדורסל האירופאי של שנות ה-80 וה-90 לבין הכדורסל של היום?
"יש הבדל ענק, הרבה דברים השתנו. עולם הכדורסל ולא רק הכדורסל עצמו משתנה כל הזמן, אז אנחנו צריכים להיות מעודכנים בהרבה דברים. הפיזיות, האתלטיות - זה שונה לגמרי. לפעמים אני מרגיש נבוך כשאני רואה משחקים מהתקופה שלי. אולי זה היה יותר משחק מוחות אז. אבל החבר'ה האלה היום הם מדהימים. האופן שבו הם מתפקדים ומשחקים, זה כדורסל ברמה הגבוהה ביותר. העבודה שלנו היא להישאר מעודכנים, לנסות להבין מה משתנה, מה חדש בעולם הכדורסל. אבל לזכור את הדבר החשוב ביותר - בסופו של דבר אתה לא מנצח לבד, אתה צריך את התמיכה של כולם. זה ספורט קבוצתי, וכשאני אומר קבוצה אני מתכוון לכל קהילת המועדון".
לקראת סיום, מה המסר הראשון שלך לאוהדים?
"באופן אישי אני מרגיש אחריות עצומה ללבוש את הגופיה ההיסטורית הזו, מכיוון שגם אני לובש אותה למרות שתודה לאל אני כבר לא עולה למגרש. אני נכנס למשפחה הזו בענווה ובריכוז מלא לגבי הדברים שאני יכול לתרום, במטרה להביא את המיטב שלי בהכל. זה מה שאני יכול להבטיח - לעבוד קשה. וכמובן להיות חלק מהמועדון ולדאוג לו ככל שאוכל. אני מרגיש אחריות גדולה להיות כאן בתפקיד שניתן לי, ואעשה הכל כדי לתת את המענה הנכון למי שהעניק לי את האחריות הזו".
