#	הקבוצה	מאזן
8.	ברצלונה	4-8
9.	אנאדולו אפס	5-6
10.	ריאל מדריד	6-5
11.	הכוכב האדום	6-5
12.	מילאנו	6-5
13.	באסקוניה ויטוריה	7-4
14.	פרטיזן בלגרד	8-3
15.	מכבי Playtika ת"א	11-4
16.	וילרבאן	8-3
17.	וירטוס בולוניה	9-2
18.	אלבה ברלין	10-2

"אין רגע שהראש לא חושב על הקבוצה"

גיא פניני, קפטן ואלוף אירופה כשחקן, ישב לספר לנו איך זה נראה מכיוון הספסל. המעבר לצוות המקצועי, חלוקת העבודה, משמעות הניסיון שלו וההבדל מחיי הספורטאי

28/11/2024 | מאת: רועי גלדסטון

ראשי · חדשות · "אין רגע שהראש לא חושב על הקבוצה"

גיא פניני הוא לא רק אלוף אירופה. חמש אליפויות ישראל כשחקן, עשר פעמים הניף את גביע המדינה וגם בעונה שעברה קטף צלחת כעוזר המאמן. כיום, שנה שניה בצוות המקצועי היא גם עונה נוספת בעיצומה של מלחמת התשה. אז ישבנו לשמוע ממנו איך זה נראה מכיוון הספסל.

YELLOW FRIDAY: עד 70% הנחה באתר החנות >

זאת השנה השניה שלך בצוות המקצועי, איך המעבר מתפקיד של שחקן למאמן?

"נתחיל מהשנה שעברה, כשזה באמת היה טרי. יש איזה שהוא שוק התחלתי, כי הבנתי רק אחרי שפרשתי שהחיים של שחקן הם החיים הכי טובים בעולם. ואז אתה עובר למשרה בצוות האימון, ובאמת זו עבודה במשרה מלאה. אין רגע אחד שאתה מגיע הביתה והראש לא חושב על הקבוצה ואיך משתפרים ואיך עובדים יותר נכון. זה היה מעבר מאתגר בשבילי".

"בתור שחקן ששיחק עם שחקנים מסויימים פה, וגם הייתי שותף לחדר פה של רפי ותמיר, ולבוא לצד השני ולהיות מאמן בהתחלה זה היה מוזר. עם הזמן נכנסים לעניינים, מתרגלים, אפילו נהנים מזה. כרגע אני מאוד נהנה ממה שאני עושה".

ספר לנו על חלוקת העבודה בתוך הצוות המקצועי?

"מבחינתי, זה צוות אימון ראשון שאני עובד בו ולא חוויתי דברים אחרים, אבל אני יכול להגיד ממה שאני חווה פה שעבודת הצוות שלנו מאוד מיוחדת. יש עבודת צוות בלי אגו, עודד נותן לנו את כל החופש שבעולם ובאמת בקטע הזה אנחנו משהו מאוד מיוחד. אני לא חושב שהיינו עוברים את הסיטואציה הזאת של השנתיים האחרונות, או שנה וחצי אחרונות, לא היינו עוברים את זה ככה חלק בלי הקשר המיוחד בינינו".

"מבחינת חלוקת עבודה, בשנה שעברה התרכזתי בליגה הישראלית ונועם היה ביורוליג. השנה אנחנו חולקים את היורוליג ועדי (עמוס) הצטרף, אז הוא עושה את הליגה הישראלית. אנחנו עושים למעשה הכל ביחד, עוזרים אחד לשני ואם מישהו צריך עזרה במשחק מסוים, אנחנו שם בשבילו. החלוקה נהדרת ואני חושב שזה הקסם שלנו כצוות".

עודד ואתה הייתם כדורסלנים מחוננים, זכיתם באליפויות אירופה ושיחקתם ברמת הכי גבוהות. עד כמה זה עוזר לך ולכם כיום?

"קודם כל, זה שהייתי שחקן ברמות ששיחקתי בהן, אז עברתי את המאמנים אולי הכי טובים שיכולתי לבקש ומזה קודם כל למדתי המון. ומהמאמנים האלה אני לוקח איתי, וזה פלוס על פני אחרים שאולי לא היו שחקנים. אני חושב שהדבר העיקרי זה באמת ההבנה של סיטואציה, של שחקן מסוים. אני בקלות יכול לשים את עצמי בסיטואציה שלו, להבין ולהכיל את הדברים במצבים פחות טובים. ולפעמים במצבים יותר טובים, כשהשחקן עולה מעל מה שהוא וצריך לאזן אותו, אז אני מבין מאוד את השחקן. זה הפלוס הגדול, כשאתה עובר מלהיות שחקן למאמן, אז אתה מבין את השחקנים שלך".

זו השנה השניה שאנחנו משחקים ללא קהל ביורוליג. האוהדים שלנו הם מקור האנרגיה שלנו ומי כמוך, שכל השנים היה כל כך מחובר אליהם גם כשחקן, מכיר את זה. עד כמה זה קשה?

"קשה לי אפילו להסביר את זה במילים. אני מבין את זה, אני יודע, אני חוויתי את זה. זה כל כך כואב. יש המון דברים כואבים בחיים שלנו בסיטואציה היום-יומית בשנה האחרונה, אבל מבחינתנו בעולם הספורטיבי שלנו לשחק ללא הקהל שלנו... התחושות שיש פה במשחק במנורה ביורוליג, ובכל משחק, זה משהו שאי אפשר לחוות בשום מקום אחר. זה מאוד מאוד חסר לנו והדחיפה הזאת הייתה יכולה להביא לנו עוד כמה ניצחונות העונה ובשנה שעברה. אני מאוד מקווה שנחזור כמה שיותר מהר, זה ייתן לנו המון".

אין הרבה זמן פנוי השנה עם כל הנסיעות, אבל כשיש קצת זמן או כשאתה מגיע הביתה, מה הדבר שאתה אוהב לעשות? מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה מגיע לארץ?

"אנחנו המון בחו"ל, אז מן הסתם כשאני חוזר לארץ אני מעביר את הזמן עם הילדים והמשפחה. מאוד מאתגר להיות רחוק מהם בתקופה הזאת. בטיסות הצוות סביב הקבוצה, וזה להכין וידאו, לראות משחקים שלנו ולתקן טעויות, אז אין הרבה תחביבים".

אז כשיש לך קצת זמן פנוי מהכדורסל, אתה בתוך הכדורסל?

"בדיוק".