את הסיפור של וירטון כולם מכירים, אבל מי זוכר שאותה צסק”א היא זו ששלחה את מכבי לגמר המיתולוגי ב-1977? אורן דניאלי עם הסיפור. ושימו לב: סיקור חי של המשחק הערב + שידור רדיו ישיר מההיכל, בפייסבוק ובאתר שלנו החל מ-20:50
שתף כתבה
את וירטון 77′ כולנו מכירים. כולנו ראינו את התקצירים, קראנו את הסיפורים המפורסמים, ואין אחד שלא מכיר את “אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה – לא רק בספורט אלא בהכל!” של טל ברודי, עת רואיין ע”י אלכס גלעדי לאחר המשחק. אבל מה שהרבה לא מכירים, זה הסיפור הדרמטי שהיה חודש ושבוע לאחר מכן ועניינו: עלייתה של מכבי לגמר בבלגרד כשגם שם – צסק”א הייתה מעורבת.
באיזו שיטה בעצם שוחק גביע האלופות ב-1977? לאחר שלב בתים מוקדם ממנו עלתה קבוצה אחת מכל בית, התקבצו 6 העולות לבית בודד שנקרא “בית הגמר”. הקבוצות שיחקו 10 מחזורים בשיטת ליגה אשר בסיומם 2 הראשונות עולות למשחק הגמר שנערך בבלגרד בעונה ההיא. וירטון, 17/2/77, שעת ערב מאוחרת. המשחק הסתיים, הקהל התפזר, והטבלה של בית הגמר לאחר הניצחון המפתיע של מכבי על צסק”א נראתה כך, כאשר הקבוצות כולן שיחקו כבר 7 משחקים מתוך 10:
1. וארזה 12 נק’.
2. מכבי 12 נק’.
3. צסק”א 11 נק’.
4. ריאל 11 נק’.
5. מאס פילס מאלין 10 נק’.
6. ברנו 7 נק’.
שלושה משחקים נותרו, והמחזור השמיני נערך שבועיים לאחר המשחק בווירטון. מכבי יצאה למשחק חוץ באיטליה מול הגנת הברזל של וארזה. צסק”א יצאה לבלגיה נגד מאלין (שניצחה בביתה גם את מכבי וגם את וארזה), וריאל אירחה את ברנו למשחק קליל על הנייר. הגנת הברזל של וארזה הכניעה את מכבי 70:81. צסק”א נפלה גם היא קורבן למאלין הבלגית והפסידה 77:75 למרות שהובילה במחצית, ואילו ריאל במפתיע התקשתה מול הצ’כים וניצחה 103:107. עתה נראתה הטבלה כך:
1. וארזה 14 נק’.
2. מכבי 13 נק’.
3. ריאל 13 נק’.
4. צסק”א 12 נק’.
5. מאלין 12 נק’.
6. ברנו 8 נק’.
עוד שני משחקים נותרו, ו-וארזה כבר הייתה בדרך לגמר השמיני! ברציפות שלה. על הכרטיס השני נאבקו מכבי וריאל כאשר, סיכויי צסק”א נפגעו קשות בגלל ההפסד בבלגיה. ב-10 במרץ 77′ אירחה מכבי ביד אליהו את מאלין הבלגית. כבר במחצית הוליכו החניכים של רלף קליין ז”ל 42:60 בדרך לניצחון 93:109 (מיקי ברקוביץ’ 28, ג’ים בוטרייט 25, אולסי פרי 18). יום לפני כן וארזה כבר ניצחה בבית את ריאל 81:94 ובכך עלתה סופית לגמר. וצסק”א? היא ניצחה בדרבי של הגוש המזרחי את ברנו 93:106 במוסקבה אבל איבדה כל סיכוי לעלות לגמר.
1. וארזה 16 נק’.
2. מכבי 15 נק’.
3. צסק”א 14 נק’.
4. ריאל 14 נק’.
5. מאלין 13 נק’.
6. ברנו 9 נק’.
עתה הגיע המחזור האחרון בהחלט. רגע לפניו, פגשה מכבי את הפועל ר”ג שאומנה ע”י אריה מליניאק הצעיר ביד אליהו למשחק העונה על האליפות בארץ. זה נגמר בניצחון 87:108 ומכבי יצאה למשחק חוץ במדריד. וארזה, שכבר הייתה בגמר סופית, יצאה למשחק חוץ מול צסק”א. בשביל לעלות לגמר, מכבי הייתה צריכה או לנצח, או להפסיד בפער קטן מ-9 הפרש (הפער בו ניצחה את ריאל בת”א ב-27 בינואר). לעומת זאת, אם מכבי תפסיד ב-9 הפרש ומעלה, היא תאלץ לקוות שהרוסים יעשו עבורה את העבודה וינצחו את וארזה, אחרת ריאל תעלה לגמר. פיב”א שיבצה את המשחקים כך שהמשחק של ריאל מול מכבי ייערך ביום רביעי ואילו המשחק במוסקבה רק ביום חמישי.
העדפה או נקמה?
הטענה הרווחת לפני המשחק הייתה שווארזה מעדיפה את מכבי בגמר על פני ריאל (וארזה הביסה את מכבי ביד אליהו ב-23 הפרש וניצחה אותה באיטליה, בעוד ריאל נחשבה על הנייר טובה ממכבי ומסוכנת ממנה לאיטלקים). במכבי, לעומת זאת, פחדו שהרוסים, שלא קיבלו היתר להגיע לת”א ולארח את מכבי במוסקבה ושאולי “כועסים” על ההשפלה בווירטון ירצו “להעניש” את מכבי ויפסידו לאיטלקים בכוונה.
ריאל הסתערה על מכבי בכל הכח במחצית הראשונה וחניכיו של קליין טעמו את נחת זרועם של הספרדים באינספור מתפרצות, כמיטב המסורת הספרדית, ובהפסקה התוצאה היתה 45:64 לריאל. מכבי התאוששה במחצית השנייה, הקטינה את הפער לסביבות 10 הפרש אבל בסיום, התוצאה היתה 94:106. מאמן ריאל, לולו סאיינז החמיא למכבי על רמתה, והספרדים אמרו למכבי: “אתם בגמר, אין סיכוי שיהיה אחרת”. למחרת, כולם היו במתח וחיכו לשמוע מה קרה במוסקבה. רלף עצמו אמר עוד בתחילת אותו שבוע ש”המשחק החשוב עבורינו יהיה בכלל במוסקבה”. ובשעות הערב התברר מה שאירע על המשטח: וארזה, הקבוצה הטובה באירופה בשנות ה-70′, הובסה ב-32 נקודות הפרש ע”י צסק”א 106:74. האם האיטלקים עשו בכוונה כי רצו את היריבה החלשה יותר על הנייר בגמר בדרך לזכייה שלישית ברציפות? מי יודע. אבל שבועיים לאחר מכן, בבלגרד, הם קיבלו את התשובה: 77:78 למכבי, והגביע המריא לתל אביב…
