#	הקבוצה	מאזן
8.	הכוכב האדום	15-18
9.	פנרבחצ'ה	11-21
10.	פריז	13-18
11.	מילאנו	17-16
12.	באיירן מינכן	14-19
13.	ז'לגיריס קובנה	18-15
14.	באסקוניה ויטוריה	18-14
15.	וילרבאן	20-13
16.	וירטוס בולוניה	23-9
17.	מכבי Playtika ת"א	23-11
18.	אלבה ברלין	28-5

"דני מקרין אופטימיות, זה מבדיל אותו מכולם"

וליקו פרוביץ', מאמן פיתוח המצוינות שעבד הכי צמוד עם דני אבדיה ב-4 השנים האחרונות, מתאר את הדרך שעברו יחד, היעדים, הלו"ז היומי ומה שהופך ילד לענק

16/11/2020 | מאת: דניאל שחק

ראשי · נוער · "דני מקרין אופטימיות, זה מבדיל אותו מכולם"

וליקו פרוביץ', עד לאחרונה עוזר מאמן במכבי Playtika תל אביב, הוא האיש שעבד הכי צמוד עם דני אבדיה בארבע השנים האחרונות. הצבת יעדים, בניית תכניות, אימוני אקסטרה, הקפדה, הכוונה וכמובן ליווי צמוד. מדובר באחד ממאמני פיתוח המצוינות הטובים באירופה ויש לו משנה סדורה לגבי צמיחה נכונה.

זה הזמן להיות #איתנו >

מתי התחלת לעבוד עם דני אבדיה?

"הגעתי למכבי מספליט. הצטרפתי לספליט כשמלאדן שסטאן הזמין אותי לקחת חלק באקדמיית וויצ'יץ' שהיא חלק אינטגרלי מהמועדון. כשניקולה הפך להיות המנהל הספורטיבי במכבי, בעלי המועדון הביעו עניין בשיתוף פעולה. אבי (אבן), דני (פדרמן) וניקולה באו לספליט, אנחנו באנו לישראל גם כמה פעמים במהלך השנה וכך יכולנו להבין את המעורבות הנדרשת לפיתוח שחקנים צעירים".

"במכבי רצו באותו זמן לבנות שיטה ואסטרטגיה לפיתוח שחקנים ליורוליג", ממשיך וליקו פרוביץ'. "הכוונה היא לשחקנים שיצמחו במועדון ואז יקודמו לקבוצה הבכירה. החיבור הזה היה חסר באותה תקופה. הגענו להסכם מהר מאוד והיו לנו מטרות ברורות".

"עם דני התחלתי לעבוד לפני ארבע שנים. זה היה דור כשרוני שהורכב על ידי שסטאן ועודד שלום. הם יצרו קבוצה מגוונת סביב דני מהשחקנים המוכשרים ביותר בשלוש קבוצות גיל (2000-2). כששסטאן עזב לארצות הברית, עודד שלום הביא אותי לעבוד איתו ולהמשיך בדרך שהם כבר החלו".

אתה זוכר את הפעמים הראשונות שפגשת את דני? אתה יכול לספר לנו סיפור שמשקף את מי שהוא היה בתור ילד?

"אני זוכר שראיתי אותו לראשונה משחק במדי קבוצה עד גיל 13 במכבי. ידעתי שהיו לו גנים טובים, אבא שלו שחקן מוכר מאוד במדינות יוגוסלביה לשעבר. כשראיתי את דני זה היה ברור שהוא אחד שפורח מאוחר. הוא נראה צעיר בשנתיים מכל האחרים והיו לו מכנסיים קצרים שהגיעו עד לחזה".

"אני מאמין מאוד באימוני בוקר מוקדמים", מספר פרוביץ'. "הוא היה ילד ולא היה לו קל לקום בבקרים. בחודשים הראשונים בהם עבדנו יחד בכלל לא נתתי לו כדור. הוא היה צריך להשלים כמה משימות אחרות קודם לכן. ללמוד איך לדאוג לגוף שלו. אז הוא היה מגיע למגרש, ילדים אחרים היו מתאמנים ואני שמתי אותו על מזרון. הרבה פעמים הוא אפילו נרדם. התעקשתי שהוא יגיע בכל יום. הוא התחיל להשלים משימות וטיפל בעצמו כמו שצריך, אז התחלנו עם כדורסל".

מה היו היעדים הראשונים שהצבת לדני? לאן כיוונת?

"עם דני היו לי מטרות פשוטות בהתחלה והן היו ללמד אותו לדאוג לגוף שלו, יציבה נקיה ומכניקת ריצה. אחד הסימנים הראשונים לכך שמישהו מוכשר הוא מידת ההתפתחות עם הזמן. הוא התקדם מדי יום ואני הייתי צריך לעמוד בקצב. אני עדיין מנסה. אני לא מגביל. המשימה שלי היא לשבור מחסומים כדי שלא יהיו מגבלות על הפוטנציאל שלו. הוא התפתח בקצב שלו, שזה הקצב הנכון היחיד לכל אחד. המטרה היחידה שיש לי עבורו היא שיהיה שמח ומלא תשוקה לכל דבר שהוא עושה, כך כל דבר יהיה אפשרי".

בשנים האחרונות ממש הפכת למאמן האישי שלו. איך נראה היום שלכם?

"לוח הזמנים שלנו הוא לעבוד כל יום כמו דבורה חרוצה על הדברים שנולדת לעשות. איש לא יכול לאמוד זמן אימון של אף ספורטאי מקצועי גדול וכך גם לגבי דני. הוא התאמן על לקום בכל בוקר ב-06:30 - צריך לתרגל, זה לא קל. ואז ללכת לבית הספר בסביבות 10 ולהתרכז בכתה. אימון זה גם לתרגל את עצמך לאכול את האוכל הנכון כל הזמן, לחשוב מחשבות נכונות, לדבר עם האנשים הנכונים, לעשות החלטות טובות והקרבות. ולעשות את כל זה כשהתוצאה לא ידועה לך".

"השגרה הזאת דורשת אימון ואי אפשר למדוד אותה בזמן", מבהיר וליקו. "להגיע הביתה עייף אחרי אימון, להיות כל כך רעב שאתה מסוגל לאכול כל מה שאמא הכינה כמו זאב קטן ואז מיד ללכת לישון. כל זה בלי לדעת אפילו מה עשית באותו יום. אבל אם יש לך את האנשים הנכונים סביבך, אתה מרגיש שעשית משהו טוב ומועיל עבור עצמך. הוא אימן את עצמו להיות מה שהוא היום, סמך על סובביו וגם אנחנו לא אכזבנו".

למה מכבי היה המקום הטוב ביותר עבורו ועבור אחרים כדי לצמוח בתור שחקנים?

"מכבי זה אחד מ-20 ארגוני הכדורסל הטובים בעולם, כולל קבוצות ה-NBA. יש פה צבא של אוהדים בצהוב והיסטוריה ייחודית. לראות משחק יורוליג של מכבי זאת חוויה. הרוח של מכבי זה משהו שאין לאף מועדון אחר בעולם. ולדעת שיום אחד האוהדים האלה יקראו בשם שלך זה חלום. מועדון בבסיסו הוא האנשים שמרכיבים אותו. שיטה בנויה מקבוצה של מומחים שמשיגים יעדים יחד בצורה שכל פרט נותן את מלוא התרומה שלו בחלק אותו הוא עושה הכי טוב. והשיטה של מכבי לפתח שחקנים צעירים מוכנה ועובדת. זה נותן את התנאים הטובים ביותר לשחקנים להשיג סטנדרטים נהדרים של כדורסל".

מה כל כך מיוחד בדני? מה הופך אותו לכזה פרוספקט?

"יש לנו תשוקה אדירה להתחרות, לנצח ולהתפתח. קל להיות בסביבתו, הוא מאוד משתתף. כשהוא נכנס לחדר ההלבשה הוא יכול לרגיש אם מישהו לא מרגיש טוב והוא תמיד שם כדי לעודד ולתמוך. לפעמים הוא ילדותי, משתעשע וצוחק על אחרים, אבל גם יודע לספוג בדיחות על חשבונו. הוא חבר ובחור צעיר טוב. אני חושב שכל השחקנים בדראפט מוכשרים, אבל אתה רוצה להיות מוקף באנשים חיוביים ואופטימים. אופטימיזם בלתי מתפשר הוא המעלה הגדולה ביותר של כל ווינר. דני מקרין אופטימיות סביבו, זאת התכונה האיכותית הגדולה שלו שכנראה מבדילה אותו מאחרים".

אם אתה צריך לבחור טיפ או שניים לשחקן צעיר שרוצה להיות גדול, מה תגיד?

"אני רוצה שתחפשו ותגלו את הכישורים שלכם בעזרת ההורים ומומחים. וכשתמצאו אותם, השקיעו זמן בתשוקה לפתח אותם. אני רוצה שתתמקדו מאוד ושתיהנו מהיצירתיות שיש לכם, בלי להתחשב בזמן. אם אתה באמת אוהב משהו, החיים נותנים לך כל כך הרבה הזדמנויות להשיג מה שאתה רוצה. אני רציתי להיות שחקן NBA, זה היה החלום שלי יום ולילה. מצאתי את הדרך לחוות את הליגה הטובה בעולם מרחוק ובדרך אחרת, אבל עם הנאה גדולה. היו מלאי תשוקה בכל מה שאתם עושים".