לה רנוס ספורט, זה המקום בו מכבי תל אביב הניפה את גביע אירופה השני שלה. לא ממש הניפה, אבל זה כבר סיפור אחר. ההיכל שאירח את גמר גביע אירופה לאלופות 1980/1 היה למעשה אולם מאולתר, המרחקים בין היציעים למגרש לא היו אחידים והבלאגן חגג לכל אורך הדרך.
המקום בו נערך המשחק נחנך ב-1974 ושופץ מאז שלוש פעמים, כאשר עד הקיץ הנוכחי אמורים לסיים שדרוג נוסף שהתעכב בשל מגפת הקורונה. כיום קיים במתחם אולם מחודש המכיל 6,200 מקומות, שמשמש כביתה של קבוצת הכדורסל הוותיקה SIG שטרסבורג.
בחזרה ל-1981, כאמור, האולם בו נערך הגמר לא היה מגרש כדורסל בכלל. היה זה אתר תערוכות שעד תחילת אותו שבוע אירח תערוכה לגפיים מלאכותיות. היה זה מעין אוהל שהוקם לרגל האירוע, לפני שפורק מיד בסיומו, ובו הותקנו סלים, יציעים זמניים ומשטח מגומי רך שגרם לשחקני הקבוצות לצאת עייפים מהרגיל. וזה עוד לפני שנכנסנו לסוגיית הכרטיסים.

7,000 אנשים היו אמורים להיות במקום בגמר גביע אירופה באותה שנה. היציע שיועד לאוהדי מכבי היה במרחק 20 מטרים מהמגרש. מנגד, היה יציע קרוב מאוד למשטח, שם הושבו האוהדים של בולוניה. בפועל, זה לא שינה הרבה. אלפי ישראלים ויהודים ממרכז ומערב אירופה השתלטו על רוב הכרטיסים. ומה עם אלה שלא השיגו? הסתדרו.
ישראלים רבים גילו שבתוך אתר התערוכות בשטרסבורג, בירת חבל אלזאס, נערך במקביל אירוע ספורט חורף. אז הם רכשו לאותו אירוע כרטיסים בזול, נכנסו מוקדם למתחם וכך נותרו רוכשי כרטיסים רבים מחוץ לגמר הכדורסל. המארגנים מטעם פיב"א הוזהרו מראש, אבל לא האמינו שמישהו יעשה דבר כזה. אם היו שואלים, היו מגלים שאין ישראלי שמסרב להאמין שזאת אפשרות סבירה בהחלט.
האוהדים הנלהבים הכניסו למגרש מכל הבא ליד ובמהלך הגמר נשמעו פיצוצי נפצים לרוב. 11 תחנות שידור העבירו את המשחק, כאשר דווקא בצרפת לא היה שידור ישיר. השדרן יורם ארבל והפרשן טל ברודי, שנשלחו לצרפת לסקר את הגמר הגדול, זוכרים היטב גם היום מההמולה שהתפתחה בסיום.
.jpg)
שניות ספורות לסיום שלח מוטי ארואסטי מסירה של קוורטרבק לעבר מיקי ברקוביץ', שדהר קדימה וקבע בליי-אפ 77:80. סל מצמק של האיטלקים כבר לא שינה דבר והמוני הישראלים דהרו לתוך המגרש. המארגנים פשוט לא חשבו שגם זה משהו שיעשו תיירים ממדינה אחרת. חציצה לפני הבאזר? אזהרת הקהל במערכת ההגברה? תכנית פינוי? עזבו, הבלאגן נמשך.
רוב שחקני מכבי חמקו בזריזות לחדר ההלבשה, הקפטן ג'ים בוטרייט התחבא מתחת ליציע הזמני ואוהדים חולפים הרשו לעצמם לחלוק עם יורם ארבל במיקרופון ובבית נשמעו חגיגות ואיחולים מעוברי האורח המאושרים. רובר בוסנל הצרפתי, מראשי פיב"א באותם ימים, הבין בבהלה שהתכניות לערוך טקס הענקת הגביע התפוגגו. הוא זיהה סמוך לעמדת השידור את שמוליק זיסמן הצעיר, שבכלל לא שיחק בגמר. אחרי התלבטות קצרה, דחף לידי השחקן הישראלי את גביע אירופה וחמק מהמקום.
צלם זריז הספיק לתעד את הבחור עם הגביע, לפני שהשוטרים שהקיפו את זיסמן נרמסו על ידי האוהדים המאושרים מישראל. זהו. בלי טקס. בלי מילה טובה. בלי תמונת ניצחון. ביבשת המשיכו בימים הבאים הוויכוחים לגבי מי אשם במהומה בגמר. הנפת גביע אירופה השני של מכבי הגיעה רק עם החזרה לישראל, כשג'ים בוטרייט אחז בתואר על מדרגות עיריית תל אביב מול 100 אלף חוגגים בככר מלכי ישראל (ככר רבין).
