תפריט
כפתור ימני - חנות כפתור אמצעי - אפליקציה שמאלי - מנויים
כפתור ימני - חנות כפתור אמצעי - אפליקציה שמאלי - מנויים

"מסוג הגביעים שרק הנפתי, לא הורדתי"

הגמר בשנה הקודמת, החיבור בסגל, הברק של פארקר, המנהיגות של מקדונלד, הלב הגדול והכוח של האוהדים. 20 שנה לזכיה בסופרוליג, אחד על אחד עם נדב הנפלד

11/05/2021
ראשי · היסטוריה · "מסוג הגביעים שרק הנפתי, לא הורדתי"
היונה. שר ההגנה. קפטן. לא משנה איך תקראו לו, כולם יודעים במי מדובר. נדב הנפלד, מספר 4 בצהוב-כחול והאיש שהניף את גביע אירופה אחרי 20 שנות בצורת, התייצב לאחרונה במשרדי מועדון הכדורסל מכבי תל אביב. דמותו מופיעה בתמונות במספר מקומות, במסדרון ובחדרים. הוא הגיע על אופנוע, באמצע יום עבודה חם, וביקש רק כוס מים קרים. חייכן, צנוע ומוכן לכל משימה. אז ביקשנו שרק יישב איתנו 20 דקות. שיספר על הדרך לתואר ההוא, לפני בדיוק עשרים שנה.

ספר לנו מה קורה איתך היום ועל החיבור שנשאר למכבי.
"הקשר שלי היום למכבי תל אביב זה בעיקר בטלוויזיה וביקורים לעתים רחוקות. הבן שלי לוקח אותי למשחקים. אוהד שרוף, פנאט. מעדכן אותי במה שאני לא מעודכן, ככה שאני את רוב הדברים יודע ושומע. ביום-יום אני עובד, מתעסק ביזמות בניה ונדל"ן. מאוד מאוד נהנה מהיום-יום ובסך הכל, אין תלונות".

נכון יהיה להגיד שעונת 2001 למעשה התחילה בגמר גביע אירופה מול פנאתינייקוס בעונה הקודמת?
"אפשר להגיד, כי בסך הכל כשנשארים באותו סגל אז באמת... כמו שתמיד סוף משחק רגיל זה התחלה של המשחק הבא, בטח בסדרות שיש. בסדרה לא משנה מה ההפרש ומה היה, אתה מתחיל את המשחק הבא אחריו. גם עם כל הסיפור היפה שהיה עם עודד ובכלל. וגם עם התוצאה הסופית, שהצלחנו בסופו של דבר אחרי עשרים שנה לזכות שוב בגביע. אני לא יכול להגיד שבתחילת העונה חשבנו שזה יהיה התסריט בסופה. כשאתה כבר במקצוענות, בשנים האלה, אתה רוצה בכל משחק להוכיח. אתה רוצה להיות הכי טוב. לא משנה גם אם זו לא הייתה פנאתינייקוס, זו הייתה קבוצה אחרת. בשביל הסיפור וסגירת המעגל הזאת, מה שהיה לפני ואיך שהסתיים, יצא משהו מאוד יפה וטוב מבחינתנו".



מה אתה זוכר מההכנות לעונה הזאת?
"התחלנו בבורמיו את המחנה הקבוע שלנו בשנים האלה. מקום מדהים ואווירה שבאמת מגבשת ומקרבת בין כולם. אני חושב שהאווירה בינינו הייתה מאוד טובה. החברות בין השחקנים. היו לא מעט שחקנים זרים, אבל בשנה הזאת היו לא מעט ישראלים בולטים. בטכניות היו זרים, אבל באמת היו חבר'ה. היינו מאוד קרובים. האמריקנים שכבר מזמן היו ישראלים כמו דריק וכמובן אריאל ונייט. משהו מאוד מחובר ברמה האנושית ממש כבר בהתחלה".

בעונה הזאת הצטרף למכבי שחקן צעיר בשם אנת'וני פארקר, ספר לנו מה אפשר היה לראות בו כבר אז?
"אפשר היה לראות באמת כבר את הנוכחות שלו. הרבה מלפני המגרש, אלא מחוץ למגרש. אדם מאוד מאוד נעים. אדם שאפשר לדבר איתו ואפשר לצחוק איתו. היה אפשר לראות את ההבדלים מתי מתי יש אימון ומפסיקים לבין מתי אפשר לצחוק. דרך אגב, הוא ואני נולדנו באותו יום. הוא קודם כל, וזה אחד הדברים שרק הוסיפו על הרמה המקצועית שלו, שהוא בן אדם כל כך נעים, צנוע ונגיש. כל הדברים שרק ראינו בשלב יותר מאוחר, אפשר להגיד שלא התפלאנו כי הכל כבר היה שם בהתחלה. הכל היה די מוכן בתחילת הדרך".

עד כמה משמעותי לקבוצה היה אריאל מקדונלד בפרט והשילוב שלו על המגרש עם נייט האפמן?
"אריאל באמת היה מנהיג. הוא היה הרכז, הוא היה כבר עם ניסיון והיה איתנו שם לפני. דרכו עברו כל הדברים במגרש. הוא ידע לשמור על הקצב, להיות בקשר עם פיני והיה בורג מאוד מרכזי בכל מה שקרה על המגרש. הוא ידע טוב מאוד איפה למצוא את נייט ואיך לגרום לו להגיע לנקודות הכי נוחות שלו ואיך לבלוט ככה במשחק".



היו בסגל הזה הרבה שחקנים עם "לב גדול" – אתה, שארפ, גור, בורשטיין, צ'ורה. עד כמה זה חשוב לטעמך כדי ליצור קבוצה אלופה?
"זה מאוד חשוב. אני חושב שהדבר הכי בסיסי בקבוצה זה שכל אחד יידע את מקומו. ואז בדרך כלל יש מישהו שהוא יותר המנהיג השקט, ואחר המנהיג על המגרש והשלישי יודע את מקומו ברמה המקצועית והרביעי יכול להיות ברמה החברתית, שזה לא פחות חשוב. אני חושב שאחד הדברים שהכי הסתדרו פה זה הקשר בין כל השחקנים, גם ברמה האישית, הבין-אישית בכלל באמת מחוץ למגרש. גם על המגרש. ידענו כל אחד את מקומו, איפה לוותר ואיפה לא. הכי טבעי שבעונה שלמה יש רגעים שפחות מסתדרים. אנחנו מדברים על ספורט מקצועני ומאוד תחרותי, בטח ברמות האלה. בסך הכל, ברמה של המקצוענות, כל אחד ידע את מקומו במגרש וזה אחד הדברים שהובילו אותנו להצלחה". 

הגענו לפיינל פור בצרפת: העיר הוצפה ב-8,000 אוהדי מכבי.  תאר לנו את הרגע הזה שעולים מחדר ההלבשה והיציעים בצהוב. עד כמה לאוהדים היה חלק בתואר הזה?
"מדברים תמיד על האוהדים, שהם שווים ככה וככה נקודות ושהם עוזרים, אני חושב שזה נכון. גם במשחקי בית ובטח במשחקי חוץ, הקהל מאוד עוזר. פחות מפריע הקהל הנגדי מאשר הקהל שלנו שהוא עוזר. גם במשחקי בית ובטח כשאתה מגיע לכזה מקום. ההתרגשות הייתה עצומה. המעמד, שכבר הכרנו אותו אבל לא זכינו כל כך הרבה שנים".

"אני זוכר שכל המשפחה באה, אפילו סבתא שלי שנפטרה מזמן. אבא שלי וכמובן כולם הגיעו למשחק הזה, שזה בכלל מאוד מרגש. איפה שלא הלכנו. בקושי הלכנו לפני, אבל באוטובוסים כשנסענו בדרך אל ומהמגרש, היינו רואים פשוט אנשים הולכים עוד יום-יומיים לפני עם חולצות צהובות של מכבי תל אביב. זה נותן לך הרגשה של בית והרגשה של בטחון רציני. זה בהחלט נכון כשאומרים שהאוהדים עוזרים".

"ואז הגיע המשחק. אתה מרים את העיניים ורואה איצטדיון מלא. מי שהפסידו בחצי הגמר כבר מכרו את הכרטיסים ולא רצו והגיעו מעבר למה שיצאו מפה אוהדים עם כרטיסים. הם בנו על זה שיצליחו להשיג שם כרטיסים והצליחו. אלה דברים שקשה להעביר. אני מספר לילדים שלי על זה וקשה להעביר את הרגש של מה שהיה שם. בטח אחרי שזכינו, אבל עוד לפני. מכבי תל אביב צריכה להגיד תודה שיש לה כזה חוג אוהדים".

ספר לנו משהו שזכור לך במיוחד מהפיינל פור הזה.
"כשאתה מגיע לכאלה שיאים, אתה הופך להיות מאוד אמוציונלי. כל השנה וכל הקריירה אתה כל הזמן מכווץ וקפוץ. אתה חייב להצליח, באימונים וגם במשחקים. נגמר משחק, מתחיל משחק חדש. נגמרת אליפות... אתה כל הזמן בתחרותיות של הספורט ויש מעט מאוד רגעים שאתה יכול לעצור, לתת לזמן לזרום, להירגע ולהגיד: וואלה, הגענו למשהו. זה היה אחד מאותם רגעים".

"הרי זה משחק. אחרי משחק בסוף אתה מוריד את הבגדים, הולך להתקלח... רגיל. אבל אתה יושב ויש לך איזה רגע שעובר לך בראש סוג של סיכום. במירכאות, כל הקריירה עוברת לך מול העיניים בפאסט פורוורד כזה. ואתה חושב על רגעים אישיים ומאוד מרגשים. היום אני חושב על סבתא שלי שהייתה ונפטרה, אבא שלי שנפטר לפני שנתיים. זה משהו שפתאום יש לך קטע שאתה חושב כמה השקיעו בך, כמה עברת ולאן הגעת. סוג של סיכום כזה, שמאוד מרגש. למרות הדברים הטכניים - הלכנו, התקלחנו, נסענו למלון  - בדרך ראינו את כל הטרפת שהייתה ברחובות".

הגענו לרגעי ההכרעה של הגמר בצרפת, מנצחים את פנאתינייקוס ומביאים את גביע אירופה לתל אביב לראשונה אחרי בדיוק 20 שנה. הנפת הגביע מתקרבת, מה הולך לך בפנים?
"באופי שלי אני לא בן אדם שמטפס על קירות, אבל אני חושב שאפשר היה לראות את ההתרגשות שלי. זו הייתה התרגשות מאוד גדולה. הייתי קפטן הרבה לפני. ממנים אותך להיות קפטן, אבל גם השחקנים צריכים לקבל את המנהיגות שלך כקפטן הקבוצה. ואז אתה בעצם מסתכל ואומר: בוא'נה, אני קפטן הקבוצה והגענו לדבר גדול. זה בהחלט הישג שבאמת אפשר לשמוח ולהיות גאה בו. תמיד הרגשתי שזו הקבוצה ושזאת הצלחה שלנו. ואז יש לך את הרגע המספק הזה".



"למרות שהיה כבר די בלאגן על המגרש ורק חיכו שכבר יגישו את הגביע. אבל הספקתי להניף אותו לאיזו שניה. זה מסוג הגביעים שרק הנפתי, לא הורדתי אותו. רק הנפתי, הנפתי למעלה והורדתי את הידיים בלי הגביע. איפה שהוא בדרך מישהו קטף אותו. מישהו מאחורי, מצדדי, לא יודע איפה זה היה. הספיקה להיות תמונה או שתיים מההנפה".

במבט לאחור, הקבוצה ההיא הייתה תחילתו של תור זהב במכבי: 7 פיינל פורים ושלוש זכיות בעשור אחד. אם היית צריך לבחור תכונה אחת מעל כל היתר, מה ייחד את מכבי מודל 2001?
"אני חושב שבאמת מה שייחד אותה זה הקשר הבין-אישי בין השחקנים. שלא היה רק בשנה הזאת, זה היה יותר מהשנה הזאת. זה מה שבאמת היה הבסיס לזה שהצלחנו גם אחרי ההפסד בשנה לפני להגיע ולהמשיך להגיע להישג הזה בשנה אחרי. היו אנשים מיוחדים, אחד אחד".

"הזמן עובר, אבל יש רגעים שנראים לך שקרו רק אתמול. זה אחד מאותם רגעים שאתה מתפלא 'מה זה בעצם הסיכום הזה של עשרים שנה, זה היה רק לא מזמן'. עברו הרבה דברים והרבה משחקנים כבר במקומות אחרים ועושים דברים אחרים, אבל הזכרונות המאוד קרובים הם בעיקר בגלל הקשר הבין-אישי".

בגיל צעיר יותר היית סקורר, אחד שמחפש את הסל, ובמכבי עם השנים תמיד נראית בהתקפה יותר סולידי. בעיקר שר ההגנה.
"זה קצת הלך והתנוון כזה, כי היו גאנרים. אתה יודע, אתה אומר שאתה יכול לעשות דברים אחרים. ואז לאט לאט. אתה לא יכול לקלוע בלי לזרוק. לא בכל משחק אתה זורק 10 מ-10. יש איזו שהיא עוגה כזאת שאפשר... אם אני אזרוק, אז מה אלה שרק זורקים יעשו? ואז לאט לאט אתה עובד יותר בשביל האחרים ואז הופך להיות פחות חלק אינטגרלי ממך".

ולסיום, מה עובר לך בגוף כשאתה שומע את הקול הבא?
מהטלפון הנייד בוקעת הקלטה של רפי גינת שואג: "קפטן, נאמבר פור, נדדדדדדדדדדדדב..."). על פניו של הנפלד נמרח חיוך גדול.
"קודם כל, זאת התרגשות מאוד מאוד גדולה. מה שמצחיק בזה, הוא שמדי פעם אפילו הילדים שלי או מישהו מהחבר'ה בדיוק את הקטע הזה משמיע לי. או מחקה את זה כשאנחנו בבית. זה חלק בלתי נפרד וזכרונות מאוד טובים וכיפיים. זאת תקופה מיוחדת מאוד, שהייתה ועברה עם זכרונות מאוד טובים".


מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי אינטסגרם
איתנו

להיות מכביסט

מצטרפים למועדון האוהדים הרשמי ונשארים הכי קרובים שיש. תוכן בלעדי, כל העדכונים לפני כולם, הזמנות לאירועים ומלא הטבות ופעילויות צהובות במיוחד

הצטרפו עכשיו!
איתנו
הטבות מכביסט
הצטרפו למועדון מכביסט
×