תפריט
כפתור ימני - ניהול מנוי כפתור אמצעי - חנות שמאלי - מנויים
כפתור ימני - ניהול מנוי כפתור אמצעי - חנות שמאלי - מנויים

"הייתי מדביק טרנזיסטור לאוזן ומקשיב למשחקים של ראסל"

דייויד בלאט נפרד מביל ראסל, שהלך לעולמו בגיל 88, ומספר על ההערצה אליו כילד בבוסטון, הלקחים שלמד ממנו והמפגש שלא ישכח: "מרגעי השיא בקריירה שלי"

01/08/2022
ראשי · חדשות · "הייתי מדביק טרנזיסטור לאוזן ומקשיב למשחקים של ראסל"
פחות משלושה שבועות אחרי שדייויד בלאט נולד בבית חולים בבוסטון במאי 1959, קבוצת הכדורסל של העיר, הסלטיקס, זכתה באליפות NBA שניה בתוך שלוש שנים. אלה היו הצעדים הראשונים של שושלת הכדורסל הגדולה בכל הזמנים – הירוקים זכו ב-11 אליפויות מ-1957 ועד 1969. המכנה המשותף של כל האליפויות האלה? ביל ראסל, הסנטר האגדי, שהלך השבוע לעולמו והוא בן 88.

עבור בלאט הצעיר, שבילה את ילדותו בעיירה פרמינגהאם הסמוכה, ראסל היה סופרסטאר. מודל לחיקוי. "גדלתי על הסלטיקס ועל ביל ראסל", מספר בלאט, שחזר הקיץ למכבי Playtika תל אביב בתפקיד יו"ר הוועדה המקצועית ויועץ למועדון, "הוא היה הדמות להערצה בשבילי בתור ילד. גם בגלל העובדה שהוא היה שחקן כדורסל בקבוצה המובילה ב-NBA בכל הזמנים, וגם בגלל האופי שלו ויכולת הנהגה שלו. הוא היה מנהיג אדיר וזה דיבר אליי בתור ילד. חשתי את זה, אבל לא הבנתי עד כדי כך כמה הוא היה דמות להערצה. אבל אני אישית ראיתי אותו כמודל לחיקוי".

דייויד ממשיך ומספר עד כמה דמותו של ראסל הייתה משמעותית בחייו בתור ילד בפאתי בוסטון: "בזמנים האלה הייתי יושב בחדר שלי עם רדיו קטן, טרנזיסטור. הייתי מדביק את זה לאוזן שלי ומקשיב למשחקים של הסלטיקס ולכל התעלולים של ביל ראסל וכל שאר החבר'ה. פשוט מאוד-מאוד התחברתי אליו. החיבור הראשון שכתבתי בחיים שלי היה על ביל ראסל בשנה הרביעית בבית הספר. תמיד עקבתי אחריו".

אומרים שאסור לפגוש את האלילים שלכם, אבל המפגש של בלאט עם ראסל מפריך את הטענה הזו. כשבלאט אימן את קליבלנד קאבלירס ב-NBA, הוא זכה לרגע שנחרת בזכרונו. "אחרי המשחק השלישי בגמר הפלייאוף עם קליבלנד נגד גולדן סטייט, משחק שניצחנו, יצא לי במקרה לראות וללחוץ את היד ולהחליף כמה משפטים עם ביל ראסל", משחזר מאמן העבר האגדי של מכבי, "זה היה אחד השיאים בקריירת הכדורסל שלי, כי הוא היה פשוט דמות שתמיד הערכתי ותמיד אהבתי ותמיד ניסיתי להיות כמוהו. מבחינת האדם שהוא, מבחינת השחקן שהוא ובטח מבחינת הדמות שהוא".



"אני תמיד אימנתי וחשבתי שמעל הכל, הקבוצתיות היא הדבר שקובע וחשוב במשחק", אמר בלאט כשנשאל מה הוא לקח לעצמו מראסל, "ביל ראסל היה ה-דוגמא לכך. לא היה אכפת לו מסטטיסטיקה, למרות שהייתה לו סטטיסטיקה מדהימה בכמה פרמטרים. לא היה אכפת לו מה אמרו עליו – היה אכפת לו שהקבוצה שלו תצליח, שהקבוצה תנצח ושהחבר'ה שלו בקבוצה ירגישו שהם בעלי ערך, שהם חשובים, שהם תורמים ושהשלם יהיה גדול מסך חלקיו".

מעבר להישגים המקצועיים של ראסל, הוא היה אות ומופת לשוויון זכויות ולצדק חברתי. הסנטר, שחבר בהיכל התהילה של הכדורסל, היה המאמן השחור הראשון ב-NBA בפרט ובספורט המקצועני בארה"ב בכלל, כשמונה למאמן/שחקן של הסלטיקס ב-1966. הוא לקח חלק פעיל במאבק של השחורים בארה"ב לשוויון זכויות, גם במחיר של עימותים עם חלק מהאוהדים בבוסטון. ועל פועלו בתחום הוענקה לו ב-2011 מדליית החירות הנשיאותית – הפרס החשוב ביותר שמעניק נשיא ארצות הברית.

"הוא היה אחד הספורטאים הראשונים שבפומבי ובפעולות שלו דאג להביא לידי ביטוי ולידי הכרה את החשיבות של תנועת המלחמה לשיפור זכויות האדם, בעיקר מבחינת שחורים בארצות הברית, אבל לא רק", מציין בלאט. "הוא לא פחד לעמוד ולהגיד את מה שהוא חשב, ולהובילך בכל מיני דרכים שתהיה שוויוניות בין אנשים ובחוקים. הוא היה ממש מנהיג עם עוד כמה חבר'ה בתקופה שלו, הרבה לפני שזה היה פופולרי ונכון לעשות".

"הספורטאים מקבלים במה לפעמים הרבה מעבר למה שמגיע להם. אבל ביל ראסל קיבל במה והשתמש בזה בצורה הכי טובה שאפשר וכל מילה שהוא היה אומר וכל פעולה שהוא היה עושה, הייתה לטובת האנשים והיה מגיע לו את הזכות לעשות את זה כספורטאי וכאדם", מסכם בלאט.



מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי אינטסגרם
איתנו

להיות מכביסט

מצטרפים למועדון האוהדים הרשמי ונשארים הכי קרובים שיש. תוכן בלעדי, כל העדכונים לפני כולם, הזמנות לאירועים ומלא הטבות ופעילויות צהובות במיוחד

הצטרפו עכשיו!
איתנו
הטבות מכביסט
הצטרפו למועדון מכביסט
×